top of page
לפני שלמדתי, ראיתי את ההר כהר ואת המים כמים. כשלמדתי, ראיתי שההר אינו הר, והמים אינם מים. עכשיו, כשהגעתי להבנה האמיתית, אני רואה שההר הוא פשוט הר. אני רואה שהמים הם פשוט מים.
האם שלוש ההבנות האלה שונות או דומות?"
[צ׳ינגיואן מאה 6 לפנה״ס, סין]
לסיום עונה מורכבת וכואבת, שהחלה עם פרוץ המלחמה, נפגשנו שוב עם יעקב רז, לשיחת עומק על מציאות, תודעה וחוויית היסוד האנושית. ברוח התודעה המשוטטת, נענו בין השראה דאואיסטית לבודהיסטית, בין בובר לתאוריות של חקר התודעה, בין ספק לאמון.
נגענו בשאלות כגון: מה אנחנו מכירים ויודעים, והאם העולם גלוי לתודעתנו כפי שהוא? כיצד נוכל לגעת ברובד הסמוי, הככות, הווה עמוק, זה שלא ניתן לתארו במילים?
האם בהבנה שתודעה יוצרת ומעצבת את מציאות חיינו נוכל למצוא מזור או תקווה?
הכירו את האורח
יעקב רז
מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה, ובעיקר אבא של יוני. נולדתי וגדלתי בדרום תל-אביב וחלקתי את חיי הבוגרים בין טוקיו ותל-אביב. ניסיתי כוחי בקריירות שונות: פסנתרן, חקלאי, במאי תיאטרון, נזיר במנזר זן וטייל מתמיד ברחבי אסיה (הודו, ויאטנם, אינדונזיה, בורמה ובעיקר יפן), כתבתי מאמרים, ספרים, שירים.
יו'ר עמותת 'מארג', שפעילה בעשייה יהודית-ערבית ובחינוך לחברה רב-תרבותית; פעיל במיזמים חברתיים-אקולוגיים ישראליים ובינלאומיים.
הדהרמה היא חלק ממני ואני מנסה להביא מטובה לעולם הממשי – לאזורי חיים שיש בהם סיכוי לאי-נחת קטנה, גדולה, או הרסנית כמו עבודה, בית, משפחה, הורות, עסקים, סביבה והדיאלוג היהודי-ערבי. כחלק משאיפה זו, הקמתי יחד עם נחי אלון את 'פסיכו-דהרמה'.
יוני, ילד נצחי ומיוחד, שינה ומשנה את חיי, מורה לי את הדהרמה האמיתית ואת הממדים הנדיבים של הקיום. בעזרתו אני מבין את הדהרמה. בעזרתה אני מבין אותו.
bottom of page