איך ללכת יחד?

״לא טוב היות האדם לבדו

אבל הוא לבדו בין כה וכה״ (נתן זך) 

בדידות היא לא תמיד היעדר של אנשים. לפעמים יש סביבנו חיים מלאים, ובכל זאת עולה תחושה שאין באמת עם מי להיות, לדבר, לחלוק או להישען. במסורת הבודהיסטית יש הבנה עמוקה שאדם אינו נועד ללכת לבדו: כדי להתפתח דרושה לנו תמיכה, חברות ונוכחות מיטיבה של אחרים. ובה בעת, הדרך הבודהיסטית מבקשת לסייע בטיפוח קשרים כאלה.

בדו שיח מפורסם בין אננדה לבודהה, אננדה אומר כי חברות נעלה היא מחצית מהחיים הרוחנים. הבודהה מתקן אותו ואומר לו כי חברות טובה, רעות ושותפות לדרך היא החיים הרוחניים במלואם, כאשר לנזיר יש אותן, ניתן לצפות ממנו שיטפח את הדרך כפולת השמונה, כלומר יטפח את הדרך לשחרור מסבל.

הקורס מזמין לבדוק מהי תחושת הלבד, מה מחזק אותה, ומה יכול לפתוח אפשרות פשוטה ועמוקה יותר של יחד? איזה מקום יש לחברות בחיינו, ומה הופך חברות בין אנשים לשותפות עמוקה לדרך, קרקע פורייה לצמיחה.