בדרשתו הראשונה, המכונה 'הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה', פותח הבודהה בדרך האמצע ומפרט שמונה היבטי קיום, בהם נדרש האדם, אם ברצונו לקיים חיים טובים ונכונים, לראייה טובה ונכונה של המציאות כהווייתה.

לשם כך, מלמד הבודהה, יש ללמוד כיצד לבוא אל החיים האלה עם השקפות מיטיבות, עם התכוונויות מועילות, עם דיבור מתאים, עשייה שוחרת טוב, אורח חיים מוסרי ופורה, מאמץ מכוונן היטב, מודעות קשובה וריכוז מאפשר; שמונה היבטי הוויה אנושית, שלהם יש להקדיש תשומת לב, ושאיתם ראוי להתנהל בתשומת לב רבה, אם ברצוננו לחיות חיים שאינם מתאפיינים בכמות כה גדולה של סבל מיותר.

 

אין זו דרך מדורגת בהכרח, המבססת את עצמה שלב אחר שלב, אלא דרך שמזמינה את התרחשותו של שינוי בסיסי, מהותי ובו זמני בכל שמונת היבטי הקיום המוצגים בה, תוך כדי התהוות גומלין ספירלית והולכת ומעמיקה בין כל נתיב לבין כל הנתיבים האחרים.

 

במהלכה של שנה זו בתוכנית אימון לחיים, נתעמק  בהבנת האמת הנאצלה הרביעית, המכונה 'דרך שמונת הנתיבים' או 'דרך שמונת האברים';  ואף שהלמידה תתרחש נתיב אחרי נתיב, בכל נתיב בו נעבור נרצה לראות את השתקפויותיהם של כל הנתיבים האחרים, ונעזר בהם כדי להבין קצת יותר טוב איך לגשש את דרכנו בעולם הזה בלב פתוח, בחמלה ובחוכמה.