
לגעת בכאב עם מולי גלזר | פרק 1

ממש כאילו חייבת להיות בי
כמות כזאת של כאב,
אם לא בנפש הרי בגוף,
אם לא ברגל הרי בצלע,
אם לא מתחת ללב הרי בברכים.
החלשה חיה בי בגבורה
ונאבקת על קיומה.
אולי היא בררה שמעולם לא נסתה,
אפן אחר של חיים, שברב יעילותנו
השחתנו והשלכנו הצדה,
ארח קיום עדין, רגיש,
אשר בוכה בתוכנו
אוה קילפי, בתרגום רפי סערי
כולנו חווים כאב. בין אם רגעי וחולף, ובין אם בכאב הנובע מחולי מעצם היותנו יצורים החיים בגוף, מובטח לנו שכך או אחרת, בשלב כזה או אחר, נחווה כאב.
במפגש עם מולי נגענו בדרך בה הכאב מטלטל את קיומנו, ובמיוחד כאשר אנחנו מתנגדים לו או מנסים להדוף אותו. שוחחנו על הדרך בה הדיפה של דבר מה עשויה דווקא להגבירו ולהשיג את התוצאה ההפוכה.
בשיחה מציע מולי דרכים חדשות להתבונן בכאב, לחקור אותו על רבדיו, גווניו וביטוייו השונים, ולמעשה- פשוט לשבת איתו. ככה פשוט, ככה מורכב … הרהרנו בדרך בה חקירה והתבוננות פשוטה בדברים יכולה לייצר מערכת יחסים חדשה עם כאבים ועם החיים בכלל, ובחשיבות האימון במדיטציה, כאפשרות פרקטית לשחרור מאי הנחת המלווה את הכאב, ואפילו כאפשרות לחוות שמחה והתרחבות הלב, לצד הכאב ועמו.
הכירו את האורח
מולי נפגש לראשונה עם הבודהיזם בהודו ב-1998 ולאורך כל השנים מתרגל מדיטציית ויפאסנה/מיינדפולנס ולומד בודהיזם. הוא בעל תארים במשפטים וכלכלה ותואר שני במנהל-עסקים (וגם הוסמך כעו"ד).
עסק לאורך השנים בתחומי האסטרטגיה העסקית והשיווקית, פיתוח עסקי, וניהול.
במקביל, גם תרגל מדיטציה עם מורים ומורות שונים ברטריטים ארוכים במנזרים בודהיסטיים ובמרכזי מדיטציה בתאילנד, הודו, אוסטרליה, אירופה, ארה"ב וכמובן בישראל.
בעידוד של כמה מהמורים החל לפני 10 שנים להנחות אחרים בקבוצות מדיטציה שבועיות, בקורסים עירוניים ורטריטים ארוכים.
במקביל להוראה, עוסק מעת לעת בעריכת ספרים בתחום המדיטציה.
