שִׁירָה | חזי לסקלי 

 

שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמֹד וּלְדַבֵּר.

לַעֲמֹד עַל מְכוֹנַת כְּבִיסָה מְקֻלְקֶלֶת וּלְדַבֵּר

בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַגֶּרֶב שֶׁגָּרַם

לַקִּלְקוּל.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמֹד עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר

בִּשְׂפָתָם שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִרְקֹד,

וּלְצַיֵּץ בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הָעַכְבָּר הַמִּתְגּוֹרֵר

מִתַּחַת לַבָּמָה וְנֶחֱרָד

מֵעֲדִינוּתוֹ הַמֻּפְרֶזֶת שֶׁל הַמָּחוֹל.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת

חֶרֶשׁ אוֹ בִּפְרָאוּת.

לֹא לָגַעַת בַּפַּעֲמוֹן.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לְבַקֵּר בְּבַּרְצֶלוֹנָה וּלְדַבֵּר שָׁם

                        אַנְגְּלִית.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לָנוּחַ, בְּעִקָּר לָנוּחַ.

שִׁירָה אֵינָהּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת שִׁירָה.

הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת מָזוֹן מְדַבֵּר.

שִׁירָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת קוֹנְפִיטוּרָה

כְּלוֹמַר פְּרִי מֵת וְטָעִים.

שִׁירָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת סֻכְּרָזִית

כְּלוֹמַר מַמְתִּיק מְלָאכוּתִי וּמְסַרְטֵן.

שִׁירָה יְכוֹלָה לִבְנוֹת

בֵּית-מְגוּרִים

בֵּית-חוֹלִים

בֵּית-סֵפֶר

בֵּית-סֹהַר

בֵּית-כְּנֶסֶת

אַךְ הִיא מַעֲדִיפָה

לְגַלּוֹת

בְּאֵר חָלָב בְּאֶמְצַע עִיר.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִישֹׁן, לִישֹׁן וְלַחְלֹם עַל שִׁירָה.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִשְׁכַּב, לִשְׁכַּב וּלְדַבֵּר מִתּוֹךְ

שֵׁנָה.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת קְבוּרָה

בָּאֲדָמָה

וּלְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם שֶׁל הַמֵּתִים.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לְטַפֵּל בְּחוֹלִים.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לְהַכְשִׁיל אֶת עַצְמָהּ,

                     לְבַטֵּל אֶת עַצְמָהּ,

לִבְגֹּד בְּעַצְמָהּ,

לִנְטֹשׁ וּלְהִנָּטֵשׁ.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִחְיוֹת.